הפינה של איציק      עוד ומוסיקה מזרחית בילדותי, מוסיקה ערבית נשמעה לי כמו מוסיקת אויב, הצליל שאי אפשר לטעות בו עם האווירה ששוררת בארץ מאז ומתמיד ויחסנו עם שכנינו הערבים גרמה לי להיות בעל דעות קדומות בכל מה שקשור למוסיקה זאת. רק בשנים האחרונות התחלתי להיפתח למוסיקה הערבית, להבין את חוכמתה וליהנות מיופייה. השבוע אני מדבר עם שלומי בן עטר מוסיקאי ונגן עוד, סטודנט באקדמיה ע"ש רובין בירושלים שיעזור לנו להבין כלי נגינה זה. מהיכן מגיע העוד? "ישנן עדויות שכבר לפני 3000 שנה ניגנו בעוד, אנו יודעים שהעוד היה קיים בתור הכלי הראשי במוסיקה המזרחית אפילו במאה התשיעית לספירה. אחת הדמויות הידועות במוסיקה הערבית נקראת "זיריאב" הוא היה מין רפורמטור של המוסיקה והוסיף לעוד מיתר נוסף (בעוד המודרני שישה מיתרים בעוד שבאבטיפוס רק ארבעה) בתקופה זו חלה התפתחות בכלי עצמו ונבנתה תיאורית המוסיקה המזרחית סביבו". אפשר לקרוא לעוד האבא של הגיטרה? "בגדול כן, באיזשהו שלב הגיע העוד לאירופה, הגרסא השלטת היא שאותה דמות "זיריאב" הביא את העוד לספרד בתקופת כיבוש המורים, ואז לקחו את העוד והוסיפו לו סריגים ונוצרה הלאוטה שהיא בעצם אבטיפוס לגיטרה, הלאוטה נוגנה בתקופת הרנסאנס ובתקופת הבארוק ואח"כ בתקופה הקלאסית כבר נוצרה הגיטרה כמו שאנו מכירים היום". הנגינה בעוד במה שונה מנגינה בגיטרה? בעוד אין סריגים כמו בגיטרה וטכניקת הניגון שונה, מבחינת מהירויות העוד מוגבל לעומת הגיטרה, אי אפשר לנגן הרמוניה כמו שבגיטרה, הפריטה היא תמיד קצבית מה שמשנה את צורת הנגינה בו, למעשה העוד הוא הכלי המרכזי במוסיקה המזרחית שתפקידו הוא לא רק לנגן מנגינה אלא גם לקבוע את הקצב. העוד גם מכוון שונה מגיטרה. במה שונה המוסיקה הערבית ממוסיקה מערבית למשל? "נתחיל מזה שבמוסיקה ערבית לא מנגנים הרמוניה(אקורדים), בדרך כלל כולם מנגנים את אותו קו מלודי רק עם וריאציות קטנות, לכל נגן יש את הקישוטים שלו וזה יוצר מרקם שהוא יותר עשיר ומעניין, גם מטבע המוסיקה לא מנגנים מתווים, ברוב הזמן מנגנים בעל פה, וישנה גם האימפרוביזציה, בהרבה מהקטעים שנשמע ישנו ה"מאוול" שהוא בעצם אלתור של הזמר או כלי הנגינה, ביסודה המוסיקה הערבית פתוחה וחופשית יותר". מהם הכלים השולטים במוסיקה הערבית? "ההרכב המזרחי הקלאסי נקרא "טכת"(חמישייה מוסיקלית) שכולל כלי הקשה כינור עוד קאנון וזמר לרוב, זהו ההרכב הבסיסי שנהוג במוסיקה מזרחית. במאה העשרים חל שינוי שבו אנו רואים תזמורות של מעל עשרים נגנים, ונוספו כלים חדשים כמו הקונטרה באס, צ'לו וויולה. בארצות כמו מרוקו או אלג'יר היה נהוג לנגן עם תזמורות גדולות עוד לפני כן, בעוד שבמזרח התיכון באה ההתפתחות מאוחר יותר". איך הגעת לנגן בעוד? "משפחתי הגיע ממרוקו בתחילת שנות השבעים, והצלילים הראשונים שלי היו מהפיוט המרוקאי שהיא בעצם מוסיקה אנדלוסית, ולעוד הגעתי בטבעיות, הכרתי את הכלי כמו שמכירים גיטרה ונמשכתי אליו. בהמשך התחלתי לשמוע מוסיקה שבה שולבו מוסיקה מזרחית עם מוסיקה מערבית ונחשפתי לכלי בוריאציות חדשות שלא הכרתי וזה מאוד משך אותי. בגיל שבע עשרה לאחר שניגנתי כמה שנים בגיטרה באס התחלתי לנגן בעוד". האם יש קשר בין מוסיקה מזרחית פופולארית לבין המוסיקה המזרחית שאתה מנגן? "לא כל מי שמחליט לסלסל ושר בחיט ועין נחשב לזמר מזרחי, אין שום קשר בין המוסיקה המזרחית שכולם מכירים לבין המוסיקה המזרחית האמיתית. מה שנעשה בארץ הוא לקיחת אלמנטים מסוימים ממוסיקה טורקית או יוונית בשילוב עם פופ או סגנונות אחרים". למאזין המעוניין להתקרב למוסיקה המזרחית מה תמליץ לשמוע? ישנה זמרת לבנונית בשם "פיירוז" מהחשובות במוסיקה המזרחית, "אום כול טום" הידועה, שווה הקשבה, ותקליט של רביע אבו ח'ליל שנקרא nafas . מוסיקה היא מוסיקה וכך צריך להקשיב לה.     חזרה לפינה של איציק