הפינה של איציק      מוסיקה וציור כמעט כל המוסיקאים שאני מכיר מציירים, וגם להיפך, רוב הציירים, שולחים ידם בנגינה. לא יודע להגיד אם יש קשר בין שתי האומנויות, אבל תמיד סיקרן אותי לרדת לסוף דעתם, האם הם חושבים על מוסיקה כשמציירים, או שרואים איזו תמונה בראש כשמנגנים?. למזלי, אני מכיר אחד כזה שהוא גם וגם, עידו בר זכאי, 30 ,מוסיקאי, גיטריסט וצייר נפלא, שבציוריו רואים את הקשר העמוק שלו למוסיקה, ודרכו ננסה להבין יותר על קשר זה. מתי התחלת לנגן? "בכיתה ד', בבניין שגרתי בו, היה לי שכן מורה לגיטרה , אמי, שבביקורי שכנות הייתה שומעת מוסיקה בוקעת מבית זה, החליטה שהיא רוצה שאלמד לנגן בגיטרה. למדתי שנה, והפסקתי, לאחר שנתיים החלטתי שאני רוצה לחזור ללמוד, ונכנסתי לעובי הקורה. למדתי מוסיקה קלאסית ומאוחר יותר פלמנקו". אילו סגנונות מוסיקליים היית שומע? "מוזר להגיד, אבל בכיתה ז' הייתי שומע מוסיקה שנות השישים, מעריץ שרוף של אלביס. יותר מאוחר עברתי לשמוע ביטלס. מכיתה ט' י' התחלתי לשמוע רוק סבנט'יס,קצת פסיכדלי, שחוץ מפלמנקו נשארה המוסיקה שאני אוהב עד היום". מתי התחלת להתעניין בציור? "ציור כמו כל הילדים, התחיל אצלי בקשקושים במחברות של שעורי הבית, קשקושים שאני שומר עד היום, כי יש בהם אמת תמימה, אחי צייר וכן גם אחיו של אבי, והייתה הערכה רבה לציור בביתי. בכיתה י' התחלתי ללמוד אומנות בצורה מסודרת, ושם גם למדתי את תולדות האומנות, מציורי המערות של האדם הקדמון ועד למאה העשרים". איך התחלת לקשר בין מוסיקה וציור? "התחלתי לצייר עיטורים בזמן שהייתי מקשיב למוסיקה, ושמתי לב שכשיש מוסיקה ברקע אז יש גם קצב מסוים לדרך הציור שלי, ומשרבוט קטן היה מתפתח לציור גדול, שלרוב היה בו נושא מוסיקלי. כשחברי ללמודים היו צופים בעיטוריי, היו תמיד אומרים, "חפש את הגיטרה" כי תמיד הייתה מתחבאת לה איפה שהוא בתוך העיטור, ישנן גם עטיפות של תקליטים ודיסקים שהייתי ועדיין מצייר, שהן עוד דרך להיות חלק מיצירה מוסיקלית דרך הציור, וכמובן ציורים על כלי נגינה, שהם מגע ישיר עם הכלים שאיתם יוצרים את המוסיקה". האם אתה מקבל השראה ממוסיקה כשאתה מצייר? "כמעט תמיד אני מצייר עם מוסיקה ברקע, שלרוב חייבת להתאים לסגנון הציור שאני מצייר באותו הזמן. הרבה פעמים יצא לי לצייר מוסיקאים, כך שאם אני מצייר את ג'ים מוריסון , המוסיקה שלו מתנגנת תוך כדי הציור,וכך אני מקבל את ההשראה לדמות. במקרים אחרים אם אני מצייר לדוגמה מוסיקאי כמו ג'ון קולטריין שהמוסיקה שהוא יוצר היא יותר חופשית ויוצאת דופן, גם בציור אני משתמש ביותר צבעים, ובדמיון חופשי יותר, ההשראה שאני מקבל ממוסיקה כזאת לוקחת אותי לכיוונים אחרים בציור". המושג אלתור קיים גם בציור כמו במוסיקה? "כמובן,אילו הציורים הכיפיים, אך תלוי בסיטואציה, אם אני מכין ציור שהוזמן במיוחד, בנושא מסוים, או דמות שדורשת העתקה מיוחדת, במקרה כזה אני חייב להיות מדויק ומתוכנן, ואין מקום לאלתור. אם אני מצייר אומנותי מאה אחוז, שם אני נאמן רק לעצמי, ויש לי חופש לאלתר איך שאני רוצה, זה יכול לבוא מתוך משהו מתוכנן, אך להתפתח למשהו אחר ומיוחד". את מי מבין הציירים הידועים היית משווה ליוצרי המוסיקה הגדולים? "ואן גוך כצייר גאון שהיה חדשני לזמנו, והשתמש במשיכות מכחול גסות ובכמויות צבע אדירות הייתי משווה לג'ימי הנדריקס, שבתקופת סוף הסיקסטיז שינה את הרוק הרך והוסיף דיסטורשיון (אפקט לגיטרה) ויצר צליל מלוכלך, שמקביל לסגנון הציור שואן גוך יצר. סלבדור דאלי, היינו אני וחבריי משווים לפינק פלויד שידועים ביצירות ארוכות מורכבות ומדויקות מאוד, בדומה לדאלי ככל שמתבוננים ביצירה מגלים דברים חדשים, ומציאות שנמתחת לדמיון. את פיקסו אני משווה למיילס דייוויס, שהמשותף לשניהם הוא שהם המציאו את עצמם כל פעם מחדש, הם היו קלאסיקאים כל אחד בתחומו, אך בהמשך פנו למקומות חדשים וניסיוניים". עמוק בפנים אתה מוסיקאי קודם, או צייר? "תמיד אמרתי שאהיה מוכן לתת את כל ציוריי בתמורה להיות מוסיקאי טוב,... זה אומר משהו"? עוד על עידו באתר www.barzakay.tk     חזרה לפינה של איציק